גזר דין בתיק ת"פ 32243-10-10

1.         הנאשמים 2 ו- 3 הורשעו בעבירה של שוד מזויין בחבורה, לפי סעיפים 402(ב)+29 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן: "חוק העונשין").

הנאשם מס' 1 הורשע בעבירות של סיוע לשוד מזויין בחבורה, לפי סעיפים 402(ב)+31 לחוק העונשין ובעבירה של הדחה בחקירה, לפי סעיף 245(א) לחוק העונשין.

2.         הרשעת הנאשמים באה לאחר שכבר נשמעו חלק מהראיות המאשימה, בהסדר טיעון, במסגרתו תוקן כתב האישום והנאשמים הודו בעובדותיו. על פי עובדות אלה, בתאריך 4.10.10 בשעה 0400 לפנות בוקר, הגיעו הנאשמים, ביחד עם אחר, סמוך לבית עסק בשדרות מוריה. הנאשמים 2 , 3 והאחר סיכמו לשדוד את העסק והנאשם מס' 1 הסכים לסייע להם. הנאשם 3 ביחד עם האחר נכנסו לעסק כשהם חמושים בחפץ חד, צעקו שזה שוד ודרשו מעובד החנות להעביר להם את הכסף מהקופה. באותו זמן המתינו הנאשמים 1 ו- 2 ברכב, כאשר הנאשם 2 נוהג בו. בסופו של דבר נמלטו הנאשמים ברכב.

לאחר שהנאשמים נעצרו, ובהיותם בתא המעצר בבית המשפט, פנה הנאשם מס' 1 לנאשם מס' 2 ואמר לו "אתה ממשיך בדיוק באותה גרסה לא משנה אותה בכלל תשמע טוב".

3.         הנאשם מס' 1 יליד 4.9.87. הנאשם מס' 1 שהה במעצר מיום 4.10.10 עד יום 7.2.11.

בתאריך 15.4.07 הורשע הנאשם מס' 1 בבימ"ש השלום בנתניה בעבירה של איומים. בתאריך 20.1.08 הורשע הנאשם מס' 1 בעבירות של הסגת גבול פלילית וגניבה ובתאריך 25.1.11 הורשע הנאשם מס' 1 בבימ"ש השלום בנתניה בעבירות של תקיפה סתם-בת זוג ואיומים.

מתסקיר שירות המבחן עולה כי הנאשם 1  לא לקח אחריות על מעשיו וטען כי חזר עם חבריו מבילוי בפאב והיה שיכור וכלל לא היה מודע למתרחש. יחד עם זאת ציין שירות המבחן כי הנאשם מס' 1 הביע חרטה על כי התרועע עם האחרים והכיר בנזק שגרם במעשיו. הנאשם מס' 1 לא הביע נזקקות טיפולית וטען כי הפיק לקח מהאירוע והוא מבקש לפתוח דף חדש.

שירות המבחן לא בא בהמלצה טיפולית בעניינו של הנאשם מס' 1.

בתסקיר שני שערך שירות המבחן בעניינו של הנאשם מס' 1 שב שירות המבחן והעריך כי הנאשם יתקשה להפיק תועלת מקשר טיפולי. יחד עם זאת המליץ על מאסר שירוצה בעבודות שירות.

בבית המשפט הבהיר הנאשם מס' 1 כי לא חזר בו מהודאתו וכי הוא מודה בעובדות כתב האישום המתוקן.

4.         הנאשם מס'  2 יליד 10.10.88. הנאשם מס' 2 שהה במעצר מיום 4.10.10 עד יום 19.12.10.

לנאשם מס' 2 אין הרשעות קודמות. גם הנאשם מס' 2 שלל בפני שירות המבחן את המיוחס לו וטען כי לא תכנן את השוד  והשליך את הנעשה על האחרים. הוא התמקד בגורמים בעייתיים בהתנהלותו , שהובילה לקשר עם חברים בעייתיים ושירות המבחן התרשם כי הוא ממוקד בעצמו ונעדר אמפתיה רגשית כלפי הפגיעה שגרם במעשיו.

שירות המבחן הביע ספק לגבי התועלת שיכול הנאשם מס' 2 להפיק מקשר טיפולי. יחד עם זאת, בשים לב לכך שעברו נקי , גילו הצעיר והעובדה שגילה יציבות תעסוקתית לפני מעצרו, סבור שירות המבחן כי מאסר עלול לפגוע בחלקים המתפקדים שבאישיותו ולגרום לנסיגה במצבו. לפיכך, המליץ שירות המבחן להטיל על הנאשם מס' 2 מאסר שירוצה בעבודות שירות לתקופה ממושכת, לצד מאסר מותנה, התחייבות להימנע מעבירה ופיצוי לנפגע. המלצה דומה ניתנה גם בתסקיר שני שנערך בעניינו.

בבית המשפט חזר הנאשם מס' 2 והודה בעובדות כתב האישום המתוקן וטען כי אינו חוזר בו מהודאתו. 

5.         הנאשם מס' 3 יליד 16.5.88. הנאשם מס' 3 שוהה במעצר מיום 24.10.10.

בתאריך 9.3.04 הורשע הנאשם מס' 3, בבימ"ש לנוער בנתניה , בעבירות של תקיפה בתנאים מחמירים, דרישה באיומים של רכוש, 4 עבירות של פריצה לרכב ו- 3 עבירות של גניבה מרכב. בתאריך 5.7.05 הורשע הנאשם מס' 3 בעבירות של בעילת קטינה מתחת לגיל 16 במרמה ובמעשה מגונה בקטין. בתאריך 31.5.06 הורשע הנאשם מס' 3 בעבירה של החזקת סמים מסוכנים. בתאריך 20.5.10 הורשע הנאשם מס' 3, בת.פ. 3379-05-10 בבימ"ש השלום באילת, בעבירות של תקיפה סתם,היזק לרכוש במזיד ואיומים. במסגרת הרשעה זו נגזר על הנאשם מס' 3 מאסר מותנה בן 7 חודשים למשך 3 שנים, לבל יעבור עבירת אלימות מסוג פשע (בטיעוניה לעונש ביקשה ב"כ המאשימה להפעיל התנאי).

בעקבות מעורבותו בפלילים בגיל צעיר, שהה הנאשם מס' 3 , שלוש שנים במעון נעול. בעברו צרך סמים ואף ריצה עונש מאסר . בפני שירות המבחן לקח הנאשם מס' 3  אחריות על מעשיו. טען כי פוטר מעבודתו והיה נתון בלחץ כלכלי. פעל באופן אימפולסיבי, תוך התעלמות מגבולות החוק. שירות המבחן התרשם כי הוא מתקשה לווסת דחפיו ועסוק במילוי צרכיו האישיים.

שירות המבחן התרשם כי על רקע מאפייני אישיותו ועמדותיו החברתיות,  קיימת רמת סיכון גבוהה להישנות התנהגות פורצת גבולות. שירות המבחן המליץ להטיל על הנאשם ענישה הרתעתית, שתחדד עבורו את הגבול בין המותר והאסור, ולאפשר לו טיפול רגשי במסגרת המאסר.

6.         ב"כ המאשימה טענה כי עבירת השוד הפכה נפוצה בבתי עסק הפועלים בשעות הלילה, כאשר בבית העסק עובד צעיר לבדו, ומכאן קלות הביצוע, כאשר לכך יש להוסיף את השימוש בנשק קר המעצים את החומרה בשל הסכנה הטמונה בפגיעה בנפש. ב"כ המאשימה הדגישה את הטראומה הנפשית למלונן. בנסיבות אלה ביקשה ב"כ המאשימה להשית על הנאשמים ענישה מחמירה והרתעתית.